החלטה בתיק בש"א 186063/05

רקע כללי וטענות הצדדים

1.         המבקשת עותרת למתן צו מניעה זמני אשר יאסור על המשיבה 2 לחלט ערבות בנקאית ע"ס 50,000 ש"ח.

לטענת המבקשת, במסגרת הסכם קבלנותשנכרת בינה לבין המשיבה 2, שימשה המבקשת קבלן ראשי מטעם המשיבה 2 בפרויקט בנייה. הבנייה בוצעה ונסתיימה. מאז נמסרו העבודות למשיבה 2, החלה היא לדרוש מן המבקשת ביצוען של עבודות תיקונים שונות תוך שהודיעה שככל שלא תבוצענה העבודות - יידרש חילוט הערבות.

המבקשת ביצעה את העבודות שנדרשו הימנה ואף החתימה את הדיירים על אישור לביצוע העבודות. המבקשת מוסיפה כי מרבית הליקויים תוקנו ולא נותרו אלא ליקויים מינוריים. היא הודיעה על הסכמתה לבצע התיקונים. לשיטתה, בנסיבות העניין דרישת החילוט מהווה עשיית עושר ולא במשפט ונגועה בחוסר תום-לב. המבקשת מילאה את כל התחייבויותיה על פי ההסכם ומכאן שהעילה והמטרה לשמה ניתנה הערבות - חלפה מן העולם.

2.         המשיב 1 הודיע ביום 2.1.06 כי אין הוא נוקט עמדה כלשהי בסכסוך שבין המבקשת והמשיבה 2 וכי יכבד כל החלטה שתינתן. המשיבה 2 לא הגישה תגובה לבקשה. מן הדיון שקויים בפניי במעמד המבקשת והמשיבה 2, נסתבר כי לגישת המשיבה 2, היו עבודות שונות שלא בוצעו ע"י המבקשת והיו עבודות שאכן בוצעו. העבודות שלא בוצעו ע"י המבקשת - נעשו בידי המשיבה 2 ולשם כך נשאה היא בהוצאות של אלפי שקלים. התלונה העיקרית נגעה לאי ביצוע עבודות איטום מרפסת באחת הדירות, בעטייה נגרמה רטיבות לקירות. ימים אחדים לפני הדיון בוצעו העבודות. על כן נדחה הדיון למספר חודשים ע"מ לברר אם העבודות אכן תקינות ואם האיטום אכן הועיל. בישיבה הנדחית שקויימה ביום 4.4.06, נסתבר כי עדיין קיימות בעיות איטום חרף ביצוע העבודות. בנוסף - נתגלו בעיות בשתי דירות נוספות, בעיות שעניינן נזילות מים.

3.         הצדדים שהתייצבו הגישו טיעוניהם בכתב, לאחר שלא הושג הסדר. הטיעונים כללו העלאת עובדות אשר לא הובאו במסגרת הדיונים שקויימו. העובדות הנטענות עוסקות בביצוע (לגישת המבקשת) או באי-ביצוע (לגישת המשיבה 2) של עבודות תיקונים שעיקרן נזילות מים.

דיון

4.         לאחר העיון בכתבי הטענות ושקילת טענות הצדדים, באתי לכלל מסקנה שאין להעתר לבקשה. אין זה המקרה המתאים לעכב (ולו זמנית) את מימוש הערבות הבנקאית דנן.

טענתה הראשונהשל המבקשת הינה כי אין מדובר בערבות אוטונומית, שכן הערבות קושרת עצמה אל עיסקת היסוד, שכן נאמר בה כי היא ניתנה "בקשר לטיב עבודה - בדק". אבחן להלן את טענת המבקשת.

אוטונומיות הערבות: ההלכה הפסוקה

5.         כאשר צדדים מתקשרים בהסכם וניתנת ערבות במסגרת אותה התקשרות, ניתן לסבור כי תהיה התאמה בין הוראות ההסכם העוסקות במימוש הערבות ובין הוראות הערבות. ברם, לעתים חפצים הצדדים לעשות את הערבות עצמאית, באופן שהמוטב יוכל לממש את הערבות מבלי שיהיה עליו להצדיק את המימוש מכוח טענות הנוגעות לעסקת היסוד. על-פי הפסיקה, ניתן לממש ערבות עצמאית שלא לפי התנאים שנקבעו בעסקת היסוד.

פסיקת בית המשפט העליון מלמדת כי נוסח הערבות מכריע לעניין עצמאותה. בע"א 3130/99 שובל הנדסה ובנין (1988) נ' י.ש.מ.פ. חברה קבלנית לבנין בע"מ, פ"ד נח(3) 118 (2004) (להלן- "עניין שובל") נקבע, בעמ' 138, כי: 

"בבחינת אופיין של הערבויות הבנקאיות יש להתמקד במסמכי הערבויות ובתוכנם גם אם אין הם עולים בקנה אחד עם "מסמך ההתחייבות" שקדם להם"

(ההדגשה הוספה- מ' י') .

ברע"א 9161/03 מיצר לפיתוח בע"מ נ' שותפות הרצל 108 ואח', דינים עליון כרך סו 869. ניתן ביום 12.2.04. להלן- "עניין מיצר"), מורה השופט ריבלין, כי:

"שאלת טיבה ומהותה של ערבות - האם עצמאית היא או שמא תלויה בעסקת היסוד - נבחנת, בראש ובראשונה, על פי האמור בכתב הערבות עצמו". בכגון דא כבר קבענו, כי "התשובה טמונה בכתב הערבות ולא בהסכם המפרש את עסקת היסוד" (רע"א 73/00 AMS Technical Systems Inc. נ' בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ, פ"ד נד(2) 394)". 

זאת ועוד, בפסק הדין בעניין שובל (ועוד קודם לכן בע"א 5717/91 מליבו ישראל בע"מ נ' אז-דז טרום (1973) בע"מ (בפירוק), פ"ד נ(2) 685, בעמ' 696 - 697 (1996))נפסק, כי קיימת במשפטנו חזקה (הניתנת לסתירה) לפיה, ערבות בנקאית הינה ערבות אוטונומית, המנותקת מעסקת היסוד. בעמ' 135 לפסק הדין בעניין שובל, נאמרו בהקשר זה הדברים הבאים: 

"ההלכה הפסוקה נוטה לדעה כי מקום שצדדים נזקקים לערבות בנקאית, הנחה היא כי הם מבקשים לשוות לה אופי עצמאי, אלא אם עולה בבירור מתוכנה כי התכוונו לראותה כערבות רגילה, שהחיוב על-פיה יקום או ייפול על-פי חיובי עסקת היסוד. גישה זו ניזונה מתפיסת התכלית הכלכלית-עסקית המונחת ביסוד ההיזקקות לערבות הבנקאית, שעיקרה השגת עצמאות במידה כלשהי מעסקת היסוד כדי להבטיח את עניינו של צד לעסקה מסחרית. על הכופר בהנחת מוצא זו להביא הוכחות לסתור (פרשת מליבו, בעמ' 696- 697)."

(ההדגשה שלי- מ' י').

נסיבות המקרה בראי ההלכה